fbpx

מה הסיכוי?! גישה סבירה לעולם בלי וודאות

אי אפשר להיות בטוח מדי. כן כן, משפט של סבתות. העניין הוא שאפשר להיות בטוח מדי. אתם כבר בטח יודעים למה.

הרי אנחנו כבר יודעים שאין ארוחות חינם.
אם אין ארוחות חינם אין גם בטחון חינם. לכל גידול בבטיחות יש עלות, אם לא בכסף אז בהזדמנויות.

אנחנו גם כבר יודעים שבזמן שהתפוקה השולית פוחתת, העלות השולית גדלה.
באיזושהי נקודה להיות קצת יותר בטוח כבר לא יהיה שווה. הוספה של עוד קצת בטיחות לא תצדיק את העלות הגדלה של השגתו.

כמו בורות, יש רמה אופטימלית של סיכון ואי וודאות ורמה אופטימלית של בטיחות.

כמה בטיחות זה יותר מדי? כמה סיכון זה קצת מדי?
אם נשאר עיקביים עם עמדת פארטו – האינדיווידואל הוא זה שמחליט מהו ערך הבטיחות עבורו.

בכל פעם שמתניעים את הרכב ונוסעים לאנשהו, או חוצים את הכביש עליו אחרים נוהגים, נוטלים את הסיכון לנזק ואפילו למוות.
מרצוננו החופשי! רציונליות תספק את ההוכחה שאנחנו כנראה מעריכים את ההגעה ליעד מספיק כדי לנטול את הסיכון הזה.

בזמן קביעת מדיניות ציבורית ונושאים מסוימים נשקלים, יש צורך להעריך חיי בני אדם בצורה ניתנת למדידה לפחות במובן הסטטיסטי.
אם נקדח מנהרה בתוך הר יש סיכוי שמישהו ימות בדרך, צריך להחליט אם זה שווה את זה.

עכשיו, יש שיגידו שאני לא יכול לשים תו מחיר מחיר לחיים, אבל הם כנראה מתכוונים לחיים שלהם.

בכל מקרה להם אענה שאני לא שם להם תו מחיר. הם שמים להם תו מחיר.
הרי בכל יום שנוהגים ברכב – הוא לא באמת בטיחותי. בישראל נראה שצריך הגנה מיוחדת לרכבים.
כשנוסעים במקומות מסוימים בארץ, צריך מיגון נגד אבנים. אולי גם נשריין כבר נגד כדורים? נגד מטעני צד?
ברור שזה מגוחך. הסיכון המאוד נמוך בנסיעה בתוך רכב משוריין כנראה לא שווה, עבור רובנו, את המחיר.

אז הנה. ראינו שכן אפשר לשים תו מחיר לחיים.
או שכן אפשר לשים תו מחיר לחיים או שפשוט אנשים לא מעריכים בצורה מדויקת את החיים שלהם.

סיכון ואי וודאות
סיכון ואי וודאות

לחיות עם הסיכונים

ההתנהגות שלנו מוכיחה שוב ושוב שלפעמים אנחנו כן מעריכים עצמנו כבטוחים מדי.
זה נכון בכל פעם שהעלות של הקטנת/העלמת הסיכון נהיית גבוהה מדי.

ברור שאפשר ללכת ולחיות בבועות ובבונקרים תת-קרקעיים ולחיות חיים ארוכים.  
זה יעלה לנו הרבה, לא רק בכסף אלא גם בכל החוויות שנצטרך לוותר עליהם. עבורי, חיים בלי חוף ים אינם חיים ראויים. 

נכון, יש אספקטים בחיים שהיינו מעדיפים בהם יותר בטחון מאשר באחרים.
העובדה היא שהרבה מהדברים שנותנים לחיים משמעות מגיעים עם סיכון ואי וודאות.
אכן אפשר להיות בטוח מדי וחשוב להבין שבטיחות היא לא רק לגבי סיכון הרה גורל או פגיעה פיזית. 

הגישה הזו נכונה לכל הסיכונים שניצבים בפנינו בחיים:
הרכב המשומש שקנית יכול להתגלות כמעאפן; תכנית הפרישה שלך אליה הפרשת במשך 30 שנה יכולה לפשוט רגל; הבית שקניתם יכול להישרף. 
כל אלו סיכונים שאנחנו נוטלים. 
בעולם שהכל משפיע על הכל, שתמיד יש השלכות והשפעות לא ידועות ואף אחד לא באמת בשליטה – תמיד יהיה סיכון.

זה יהיה הגיוני עבורנו להבין את הסיכון, לנהל אותו ולתחום אותו.
זה לא באמת פרקטי לחסל אותם לגמרי. הבעיה האמיתית היא איך חיים עם סיכון ואי וודאות.

סיכון ואי וודאות – מצא את ההבדלים

צריך להבדיל בין 2 מושגים כשמדברים על הנושא הזה: סיכון ואי וודאות.

אי וודאות מתייחסת למצב בו המידע ברשותנו אינו מלא (כמו בפוסט קודם).  אפשר "לרפא" מצב של אי וודאות עם עוד מידע. 
נוכל לחזות בצורה מדויקת את העתיד. אם היה לנו מידע מושלם, היינו מחסלים את אי הוודאות.
ראינו כבר שזה יקר בצורה לא רציונלית.

בפוסט הזה נסתכל על המרכיב השני של רזי העתיד – מצב של סיכון.
ייש מצבים שגם אם נשיג עוד ועוד מידע – עדיין לא באמת נדע מה שרוצים לדעת.

מה אנחנו רוצים לדעת? שאיזשהו אירוע עתידי יתרחש בוודאות.
יש מקרים שהם לא ידועים.

גם אם תבזבזו את כל מה שיש לכם על מחקר לגבי הטלת מטבע זה לא יעזור.
גם אם תאספו מידע לגבי משקל המטבע, כמה פעמים מסתובב באוויר, חיכוך אוויר, איך המטבע נוחת על משטחים שונים.
לא משנה כמה מידע יהיה לכם על הנושא – לעולם לא תדעו בוודאות מה תהיה התוצאה הבאה.

תנסו לחזות את התוצאה על פני מלא הטלות מטבע.
אתם תטעו בערך 50% מהפעמים.

זהו אירוע שמאופיין באקראיות. אין וודאות מוחלטת לגבי התוצאה.
בגלל זה קוראים לזה מצב הסתברותי. יש מרכיב של סיכוי.
יש מרכיב של סיכון ואי אפשר לברוח ממנו.
אז מה הדבר החכם לעשות כשניצבים בפני החלטה שכוללת סיכון שכזה?

תוחלת – כלי להתמודדות עם סיכונים

תוחלת, או ערך צפוי, יכולה לעזור כשניצבים בפני בעיה הסתברותית.
החיים הם אמנם לא משחק ואין כפתור אחורה או לשחק שוב את אותו שלב כשניצבים מול החלטות שנוגעות לסיכון. 
מבחינה תפישתית זה בדיוק מה שתוחלת עושה.

מה היה קורה לו היינו יכולים לקבל את ההחלטה שלב שוב ושוב ושוב. מה היה קורה בממוצע? זה התוחלת.
אז מה זה בדיוק ערך חזוי? זה נשמע קצת מסובך (זה לא):
לוקחים את הסיכויים של כל תוצאה אפשרית, מכפילים כל סיכוי בערך של התוצאה הסופית ומחברים הכל יחד.

בתכלס, כל עוד יש את הסיכויים ואת התגמול מכל סיכוי – ממש פשוט לחשב תוחלת.
בגלל שהמטרה פה היא להתמקד בצד הרעיוני של חשיבה כלכלית – אני אחסוך מכם חישובים סטטיסטיים, אז נעשה רק דוגמא קטנה אחת.

מהי ההגדרה המתמטית של הסתברות – רשמית, ההסתברות שאירוע כלשהו יתרחש, כמו שיצא עץ בהטלת מטבע או מס' 3 בהטלת קוביה, היא האירוע הזה (שרוצים שיצא) לחלק במספר התוצאות האפשריות.

כשמטילים מטבע יש 1/2 סיכוי לעץ ו1/2 לפאלי. אנחנו רוצים עץ שזה מקרה 1 מתוך 2 מקרים אפשריים.

הטלת מטבע ואי וודאות

כשמטילים קוביה, שיצא 3 היא אפשרות אחת מתוך 6 ולכן 1/6.

גם אם אגלגל את הקוביה שוב ושוב ושוב אני יודע שיצא 3 בערך ב16.667% מהפעמים, בממוצע. אבל אני לא יודע מה יהיה בגלגול הבא.

מה יצא בהטלה הבאה?

ברגע שיודעים את הסיכויים, אם אפשר להעריך בדרך נכונה את הערך של התוצאה, אפשר לחשב ערך חזוי.

הקטע הוא שאתם מבינים תוחלת בלי לדעת את זה בכלל. אני אוכיח לכם – הייתם מסכימים למשחק הבא?

נטיל חצי שקל. אם יוצא המספר 1/2 אתם מפסידים ואני מקבל ממכם חצי שקל, אבל אם יוצא הציור של נבל אני מנצח ואתם נותנים לי 1 שקל.
מי רוצה להשתתף?

אם נשחק את המשחק הזה שוב ושוב ושוב – בחצי מהפעמים אני ארוויח 1 שקל, ובחצי מהפעמים חצי שקל.
אז הרווח הממוצע שלי (וההפסד הממוצע שלכם) יהיה 75 אגורות. בשום הטלה לא באמת נחליף בינינו 3/4 שקל, אבל זה הממוצע.

טוב לא צריך להיות גאון בשביל להבין שהמשחק הזה הוא רק הפסדים עבורכם. לא באמת צריך להבין ערך חזוי בשביל לקבל את ההחלטה לא לשחק. 
נעשה משחק אחר.

ערך צפוי

(2) אם הייתי אומר לכם שאני מוכן לשלם לכם 80 אגורות עבור כל הטלת מטבע – הייתם מסכימים?
אם יוצא נבל אתם משלמים לי 1 שקל ואני משלם לכם 80 אגורות.
אם יוצא מספר אתם משלמים לי 1/2 ואני משלם לכם 80 אגורות.

אם היינו משחקים את המשחק הזה אינסוף פעמים – בממוצע הייתם מרוויחים 5 אגורות.

(3) אפשר לחשוב על המשחק עם אותם תנאים רק אני משלם לכם 70 אגורות. בממוצע, תפסידו 5 אגורות.

רואים איך לדעת ערך חזוי יכול לעזור בקבלת החלטות שקשורות בסיכון?

ב-(2) אני מחליף 80 אגורות בסיכוי להרוויח בממוצע 75 אגורות. הרווח שלכם יהיה 5 אגורות בממוצע.

ב-(3) אני נותן 70 אגורות בשביל הסיכוי להרוויח 75 אגורות, ההפסד שלכם יהיה 5 אגורות בממוצע.

אז תגידו לי, זה כולה 5 אגורות. אבל מה אם הייתי אומר לכם שאנשים נותנים 80 מיליון בשביל סיכוי להרוויח 75 מיליון?

בואו נהיה BAE
רוצה להיות מנוי? כי ככה נתעדכן על כל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חופשיים - לפני כל השאר!

בתי קזינו עשו מלא כסף כי היו טובים בחישובים של ערך חזוי (לא תמיד היו מחשבים, אבל הימורים…).

הרבה מהמרים נשארים עניים כי הם לא יודעים מה זה ערך חזוי, או בטוחים שזה לא תופס עליהם (לי זה לא יקרה, או לי זה כן יקרה במצב הזה).
אחרת הם לא היו מהמרים.  זה כמו להיכנס איתי במשחק מס' 2. הבית תמיד ינצח.

לוטו – מס לגרועים במתמטיקה

מאוד קל לחשב את הסיכוי להטלת קוביה או להוציא אס יהלום מחבילת קלפים. אולי יש בחיים מצבים בהם הסתברויות אובייקטיביות כאלה יכולות לתפוס, אבל בוודאי הם מועטים.

ישנם מדינות בארה"ב בהם רשום באתר האינטרנט של הלוטו ליד כל פרס מה הסיכוי לזכות בו.

"פרס ה-175 אלף דולר מגיע מהימור של דולר פעם בכל 135 מליון כרטיסים".

אם מריצים את המספרים, הערך הצפוי מכל כרטיס שאני קונה הוא 6 סנט.

אנשים מחליפים 1 דולר תמורת ערך צפוי של 6 סנט.

אם בכרטיס גירוד יש סיכוי של 1 למליון שתזכו ב-20 אלף שקל – הערך הצפוי מהימור כזה הוא 2 אגורות.

זה כמו המשחק הראשון ששיחקנו. אף כרטיס לוטו לא ישלם 2 אגורות.
מליוני פעמים הטופס לא ישלם לכם כלום, בפעם אחת אולי ישלם. מקבלים בחזרה בערך 2 אגורות על כל שקל שהושקע.

בגלל זה לוטו הוא מס על אנשים שגרועים במתמטיקה. אגב, כרבע מהאמריקנים מאמינים שזכייה בלוטו היא התשובה לביטחון כלכלי.
חלקנו כבר יודעים שאפשר גם אחרת, אבל יש כאלה שכנראה המידע עדיין לא הגיע אליהם.

סיכון לא וודאי

בחיים יש הרבה יותר סיבוכים מאשר הטלת מטבע או קוביה. עבור רוב הסיכונים שיש לנו בחיים אין הסתברות אובייקטיבית שאפשר להגדיר אותה בקלות (כמו של קוביה). כל אירוע, כל משתתף, כל סיטואציה קצת שונה מהשאר.

הייתי רוצה לדעת מה הסיכויים שהבית שלי הוא זה שיישרף, שהרכב שלי הוא זה שייגנב, שאני אצטרך להפעיל ביטוח בריאות, שאצטרך להעביר זמן במסדרון בבית חולים.

את ההסתברויות האלה אי אפשר לחשב באותה הצורה של הטלת קוביה או איזה קלף נשלף מהחבילה.
כדי להעריך סיכויים כאלו משתמשים בהשוואה לנתונים מהעבר. 

האם זה מתייחס אלי ישירות? אני יכול להשתמש בנתונים האלו?
האם ההשוואה הזו נכונה בכלל? מה שהיה בעבר זה מה שיהיה בעתיד?

למשל בארה"ב (מבחינה לאומית) הסיכוי למות בסופת הוריקן הוא 1 ל-65 מליון (כל שנה). אבל בתכלס אם גרים במקום כמו צפון דקוטה, הסיכוי להוריקן הוא ממש נמוך. מצד שני, לגור במקום כמו ניו אורלינס נשמע כמו להתגרות במרפי ובסטטיסטיקה.

לגור במקום גבוה נותן לי סיכוי יותר טוב לחיות בשקט מאשר במקום נמוך מקו המים.

הסיכוי למות בשריפה (אם ניקח את מספר מקרי המוות בשריפות בארה"ב לחלק במספר האוכלוסייה) נגלה שהוא 1 ל190 אלף.

אבל דיי בטוח שאם נעשן בדירה הסיכוי לשריפה גדל בהרבה מאשר בדירה של לא מעשנים.
או אם נתקין גלאי עשן, הסיכוי למות בשריפה יקטן.

בואו נהיה BAE
רוצה להיות מנוי? כי ככה נתעדכן על כל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חופשיים - לפני כל השאר!

מתמטיקאים יכולים להגיד לנו בוודאות מוחלטת מהם הסיכויים של משחקים הסתברותיים מוגדרים כהלכה.
הלוואי והיה ככה קל לגלות את הסיכויים של מצבים שונים במציאות. 
לרוע המזל, יש אי וודאות לגבי הסתברויות וסיכון
אין לנו מספיק מידע שיגיד לנו מהם הסיכונים ההסתברותיים האמיתיים שמולנו.

זה יכול להפוך את קונספט הערך הצפוי לקצת יותר מסובך.

למשל אם תנשך אותי חיית רחוב כלשהי, אלך לקבל חיסון נגד כלבת. אני יודע שהסיכוי שאשכרה אחטוף כלבת הוא נמוך, אבל אם אני טועה התוצאה היא מוות איטי ומלא סבל.
אם כלבת מתפרצת – אין הרבה מה לעשות. עדיף ללכת ולקבל חיסון. ככה זה כשיש סיכון ואי וודאות.

תמריצים, סיכון ואי וודאות

חשיבה כלכלית מעודדת אותנו לחשוב על התמריצים שלנו ושל אלו מסביבנו.

בוא נראה דוגמא לתמריצים שונים עבור שחקנים שונים במצב של סיכון.
בוא ניקח למשל איזה השקעה אצל מנהל השקעות בקרן גידור. בקצרה, זה כשנותנים שליטה למנהל השקעות מקצועי בקרן השקעות פרטית.

בואו נגדיר את תנאי התשלום:
2% מכמות הכסף הצבור ילך למנהל ההשקעות, פלוס 20% מכל רווח שמשיגים למשקיעים שלהם, אבל הוא לא משתתף בהפסדים.
זה אומר שהתגמול שניצב מול מנהל ההשקעות שונה מזה של המשקיע.

דוגמת מנהל קרן גידור

נניח שמנו אצל המנהל הזה מיליון דולר. מנהל ההשקעות שוקל 2 השקעות אפשריות:

השקעה ראשונה היא השקעה מסוכנת. 50% שתרוויחו חצי מיליון, 50% שתפסידו חצי מיליון.

השקעה שנייה היא השקעה בטוחה של 0 שקלים. זתומרת אתם נשארים עם מה שהתחלתם.

אז ההחלטה היא להחזיק 1 מיליון או לקחת הימור של הטלת מטבע ולהרוויח או להפסיד חצי מיליון.

מה הערך הצפוי?

כלכלנים יגידו שאנחנו אדישים בין האפשרויות.
באפשרות 1 – צופים לקבל ערך של 0 (= +250-250). 50% סיכוי ל500 אלף רווח (250+) ועוד 50% ל500 אלף הפסד (250-). באפשרות שניה גם צופים לקבל 0.

 

מהמר ומרוויח

מהמר ומפסיד

ערך צפוי של ההימור

(אפשרות 1)

ערך צפוי
אם מחזיק ת'כסף

(אפשרות 2)

חישוב

50%*500+

(500-)*50%

250+250– 

 

אני

 250+ 

250

0

0

מה עם מנהל ההשקעות?
נתחיל באפשרות 2 – אם אנחנו משאירים ככה מיליון – המנהל ירוויח 2% שזה אלפיים.

מה קורה באפשרות 1? הערך שהוא יצפה לקבל הוא לא 0! אלא 52 אלף דולר!!!

יש 50% סיכוי שההשקעה תצליח. במקרה כזה הוא מקבל 2% מחשבון שיש בו מיליון וחצי (3 אלף דולר) ועוד  20% מרווח של חצי מיליון (100 אלף דולר). יוצא לו 103 אלף דולר.

אם ההשקעה מפסידה ויש לזה 50% סיכוי, התגמול שהוא יצפה לקבל יהיה 2% מחשבון של חצי מיליון (1 אלף דולר).

הוא צופה לקבל מההימור 52 אלף דולר, ואנחנו לא צופים לקבל כלום.

מה אתם חושבים? אם הכסף שלנו היה אצלו, הוא היה לוקח את ההימור? אולי יש לו תמריץ לקחת טיפה יותר סיכון ממה שהלקוחות שלו התכוונו?

מהמר ומרוויח

מהמר ומפסיד

ערך צפוי של ההימור

(אפשרות 1)

מחזיק ת'כסף

(אפשרות 2)

חישוב

+(1M*2%+20%*1.5M)

(2%*500)=

104*50%=

1M*2%=

מנהל השקעות

 103+

 1+

 52+

+2 

מה אתם הייתם בוחרים במקומו?

הבנה של המושג ערך צפוי תעזור לנו להגדיר אסטרטגיה אופטימלית בשבילנו אם מתמודדים עם סיכון.
ללא ספק חשוב בשביל חשיבה כלכלית. אפשר גם להשתמש בערך צפוי כדי לצפות איך אחרים יתנהגו, כמו למשל מנהל ההשקעות בקרן הגידור שלנו.

טיפשות ההמונים

נחזור שוב לנושא של סיכון ואי וודאות. כי מתעורר קושי.
אפשר לראות איך ערך צפוי יכול לעזור, אבל הערכים והמספרים בפועל של התגמולים ושל הסיכויים יכולים להיות קשים להשגה ולחישוב. לא באמת נדע אותם.
גרוע מכך, יש סיכוי טוב (אמפירית) שהמידע לגביהם שכן נמצא שם בחוץ הוא מעוות בצורה שיטתית, בעיקר ע"י התהליכים הפסיכולוגיים שקורים אצלנו.

פעם אחרונה הזכרתי את הספר של סורוויקי ואת חוכמת ההמונים.
היום נדבר על טיפשות ההמונים.

יש ענף בכלכלה שמגיע מהפסיכולוגיה – כלכלה התנהגותית.
הנושא מתייחס לאיך תפיסות ופרספקטיבות נוצרות ומשתנות.

בספר חוכמת ההמונים, סורוויקי דיבר על סוכריות הג'לי בצנצנת, ועל פרשת הצוללת.
מה שהיה הכרחי בכל אחד מהמקרים היה שכל מומחה אינדיווידואלי הגיע להערכה שלו בצורה עצמאית לגמרי.
המומחים לא יכלו לשתף מידע, להתייעץ או לדחוף אחד את השניה למסקנות.

אלו היו המסקנות הבלתי תלויות שצורפו יחד . זה מה שהוביל לחכמת ההמונים.

השוו את זה להרבה מהראיות מהתחום הפסיכולוגי.
כשיש אינטראקציה קבוצתית גבוהה, כשהאנשים שמקבלים את ההחלטות ניזונים זו מזה וסביר להניח שניפול לצד של טירוף ההמונים מאשר לצד של חכמת ההמונים.
אנשים במצב של בורות רציונלית (וכלונו כאלה) חשופים למפולת מידע.

מפולת מידע – מקרה היפותטי

נניח והחקלאים, כדי להפחית עלויות, היו משתמשים בכימיקל כדי שכל התפוחים במטע יבשילו באותו זמן כדי שיוכלו לקטוף הכל בפעם אחת.
עכשיו, אני לא מבין כלום בכימיה (בטח שלא חקלאית), אבל תפוחים אני כן אוהב.
אין לי מושג מה זה הכימיקל הזה, אין לי מושג מה התופעות לוואי שלו, האם הוא בטוח לשימוש. שטיפה קלה יכולה להסיר שאריות או שצריך לשפשף תפוחים?

אבל מישהו, כל אחד, יוצא בפומבי ומצהיר שהכימיקל הזה מסוכן לאללה.
לי אישית לא תהיה שום דרך להעריך אם זה נכון או לא.
אני בור ועם הארץ בצורה רציונלית.

תפוח

זהו מצב מסוכן, בו טענות כשלעצמן יכולות להיות עדות, עבורי, שמישהו יודע על זה משהו שאני לא.
מישהו כנראה יודע שיש לזה השפעות מזיקות. אם בא מישהו שני שמשוכנע ע"י הראשון וגם יוצא ואומר 'כן זה נכון אני גם מאמין שהכימיקל הזה מזיק'.
אני יודע שאני לא יודע את העובדות, אבל אני לא יודע אם הם יודעים אותם. אבל אם גם 5 ו-6 ו-7 יבואו וישוכנעו ע"י הראיה (והראיה היא ששני הראשונים פשוט חושבים ככה), יותר ויותר סביר עבורי להניח שהם יודעים משהו שאני לא.

הדבר הבא שעלול להגיע זה מפולת מידע חברתי. כל טענה נוספת תהפך לעוד ראיה לאמיתות הקביעה ולי אין שום דרך לאתגר את זה ככה פומבית.
אני הרי לא מבין בכימיקלים האלה בכלל.

מסקנת ההמונים מתבססת על המפולת, ואני לא אעז להסיק שהסיכוי לנזק מהכימיקל הזה הוא לא משהו שעלי לשקול. אחרי הכל, כולם יודעים שזה מזיק, פשוט בגלל שרואים יותר ויותר אנשים שפשוט "יודעים" את זה.

מפולת מידע אמיתית 

האמת שקצת שיקרתי. היה מקרה כזה ב-1989 והכימיקל היה אלאר (ALAR).

קבוצת אינטרסים שיחררה מחקר שאומר שהכימיקל הזה מסוכן מאוד.

התקשורת עפה על זה ורק דיווחה על זה בפריים טיים טי וי.
שמעו על זה בכל מקום. הקונגרס יצא לפעולה להציל את הילדים של האומה.
סקרים הראו שאמריקנים סבורים שזהו אחד מהסיכונים המרכזיים לבריאות ילדיהם.

שנים אחרי, התאגדות הרפואה האמריקנית (The American Medical Association) הסתכלה בדקדקנות על הנתונים של אותו מחקר.
הם קבעו שאם משתמשים בו בצורה בה השתמשו ב1989 – הכימיקל הזה לא היה סכנה בשום צורה.

העובדה המוחשית הגיעה שנים אחרי שמפולת המידע הזו הזינה את עצמה ועובדה נהייתה אמת רק כי הרבה אנשים האמינו בה.
אנשים במצב של בורות רציונלית שמחזקים אחד אצל השני את ההערכה הסובייקטיבית והשגויה של סיכון מובילה לתוצאות רעות קולקטיבית.
זה מגיע מההמון.

בואו נהיה BAE
רוצה להיות מנוי? כי ככה נתעדכן על כל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חופשיים - לפני כל השאר!

שיגעון הצבעונים, שפע אי רציונלי ופאניקה

מפולות מידע כאלו מזינים בועות ופאניקות פיננסיות, אחת המפורסמות שבהן היא שיגעון הצבעונים בהולנד ב1630.
הייתה מפולת מידע אדירה באותו זמן. בדיוק פיתחו את הצבעוני וערכו של פרח בודד עלה ועלה ונדמה שלא היה לזה גבול.

באמת פרח יפה, אבל אין סיבה הגיונית שפרח יעלה יותר מבית. זה נראה לא אי רציונלי.
עד סוף הבועה, פרח אחד עלה יותר מכמה משכורות שנתיות ממוצעות, אבל כולם ידעו איזו השקעה נהדרת הם היו.

באמת השקעה טובה, המחיר שלהם רק עלה, עד הרגע שהתחיל לצנוח.

כי מה שמדרדר למעלה ידרדר גם למטה.

אחרים מוכרים, ושוב, כנראה הם יודעים משהו שאני לא. כדאי שאמכור גם.
הפאניקה ניזונה מאותו סוג מידע שהתחיל את הבועה.
במשך 4 המאות מאז, ראינו כל מיני סוגי בועות שהתפוצצו.

היה את שוק המניות שהתמוטט ב-1987, בועת הדוט קום – בועת הטכנולוגיה בניינטיז.
כמובן בועת הסאב פריים שהובילה למשבר הדיור בארה"ב ב-2008.
בועות כאלו היו בכל העולם. הן נגרמות מ-3 דברים: בורות רציונלית, סיכון בלתי נמנע והרגישות שלנו למפולות מידע.

בועה פיננסיות

מה הבנו היום?

הרבה מההחלטות שאנחנו עושים בחיים כוללות סיכון הסתברותי בלתי נמנע.
הגישה הרציונלית עבור ההחלטות הללו אומרת שצריך לקחת את הזמן ולהעריך בזהירות רבה את הסיכויים עצמם ואת התגמול מהתוצאות השונות.
עם אלה נוכל לחשוב במונחים של ערך צפוי (תוחלת), סוג של בנצ'מרק שיעזור לנו להחליט.

באיזו נקודה כדאי לוותר על ביטוח מקיף על הגרוטאה בחניה? מה מחיר סביר לשלם תמורת אחריות מורחבת על רהיט?
כדאי לרכוש את הביטוח חו"ל כשמזמינים הפלגה על היאכטה? איזה תיק השקעות עדיף כדי לממן את הפרישה הצפויה שלך?

חשוב גם לזכור שברוב המקרים במציאות הערכים הצפויים בהם נשתמש יהיו מבוססים על הסתברויות סובייקטיביות.
בשונה מהטלת קוביה, מומחים יכולים לעוות הסתברות סובייקטיבית בקלות, אם האינטרסים שלהם שונים משלנו, כמו הדוגמא של מנהל קרן הגידור. 
גם מפולות מידע חברתיות שדוחפות אותנו לעודף וצמיחה לא רציונליות יכולות לגרום לעיוותים בהסברויות סובייקטיביות.

בואו לצמצם את הבורות הרציונלית! הפְּרֶמְיָה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איי סקווארד
בית הספר לקפיטליסטים צעירים
055-950-2883

BAE – לפני כל השאר!

להיות הבֵּיי שלי (Before Anyone Else) ולהתעדכן בכל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חינמיים – לפני כל השאר!

התכנים באתר מהווים מידע כללי בלבד למטרות אינפורמטיביות בלבד וללא אחריות מכל סוג שהוא. המידע באתר עלול להיות חסר, שגוי, בלתי עדכני או בלתי מותאם לצרכים האישיים של כל אדם. אינני בעל רישיון לעסוק בייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ משפטי או ייעוץ מס כפי שמוגדרים בחוק. אין לראות בתוכן האתר כל סוג של  ייעוץ מקצועי, שידול, שיווק או המלצה לפעילות השקעה, מסחר, מכל סוג ולא מתיימרים להוות תחליף לייעוץ מקצועי שמתחשב ומותאם לצרכיו המיוחדים של אדם מסוים. חובה להיוועץ באיש מקצוע בטרם יעשה כל שימוש במידע מאתר זה. בעלי האתר לא ישאו באחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה ישירה או עקיפה מהשימוש בתכנים. 
איש לא משלם לי עמלות ו/או דמי הפניה.

מוסתר כרגע:

גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.

מסדיניו הפרטיות ומדיניות העוגיות של האתר זמינות בקישורים להלן: