fbpx

סיכון - סיפור אהבה

נעשה הפוסט כמה דברים.

מי שמכיר אותי יודע שממש כיף ללכת איתי לשופינג וזה מה שנעשה. 
נסתכל על רכישה שזוג טיפוסי עשוי לעשות ונראה אם אפשר להשתמש בחלק מהקונספטים שפיתחנו כדי לקבוע מה רציונלי לעשות.

בתוך כל זה, נראה כמה קיצורי דרך שבהם אפשר להשתמש כדי לקחת חלק מהמושגים היותר מורכבים ולהפוך אותם לפרקטיים ושימושיים בחווייה היומיומית.

לבסוף נצלול קצת יותר לעומק על תחום הכלכלה ההתנהגותית ונגלה איך ההרגשה שלנו בנוגע לסיכון יכולות וצריכות להשפיע על ההחלטות שלנו.

לקנות טלוויזיה

בואו נניח שאני לא הבחור לא הכי טכנולוגי.
שבמשך מלאא זמן הייתה לי את הטלוויזיה הענקית עם המקרן הזה מאחורה ששוקלת 200 קילו.
אממה? בסוף הטכנולוגיה תופסת את כולם. הענתיקה לבסוף מתה והגיע הזמן לרכוש חדשה. אז "צריך" (כלומר, רוצה) חדשה.

הולך לחנות והמוכר מתחיל עם השטויות: פלזמה, קריסטלים נוזליים, גז וכל מיני ראשי תיבות: HD DPI. 
עזוב אותי אחי, אני רק רוצה לראות טלוויזיה. מבט זריז בטלוויזיה רנדולמלית תעזור לקבוע.
אם התמונה טובה – יאללה בוא נעשה. 
אבל הנציגי מכירות היום לא מתבלבלים. הם ישר יגידו, אפילו לא ישאלו, שאנחנו רוצים גם את האחריות המורחבת על הטלוויזיה.

אמרתי לו "לאא אני לא צריך את זה" והוא הסתכל עלי בהלם טוטאלי.
כאילו שזה הדבר הכי חסר אחריות שאני יכול לעשות.

"חכה", הוא אמר, "לפני שתחליט את זה, מאוד כדאי שתדבר עם המנהל". טוב, ברור שאנחנו משחקים פה לפי איזשהו תסריט. סוג של תהליך שכל מי שמעז לסרב להרחבת האחריות צריך לעבור.
המנהל מופיע ומסתכל עם עיני עגל. אז חזרתי ואמרתי שאין צורך באחריות מורחבת.

זה השלב שבו הוא מרים גבה ושואל בפשטות מהולה בשוק "למה לא?" 
הוא היה מוכן לכל התנגדות שכל אחד יכול להעלות.

לא אני.

הזדמנות טובה ללמוד משהו.

לקנות טלוויזיה
הטכנולוגיה תופסת את כולם

למה זה? כי כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו רלוונטי לשאלה הפשוטה 'למה לא'.
מה, לא נעזור לבנאדם לחשוב כמו כלכלן?

אז אמרתי לו למה לו:
הסברתי שקודם כל צריך למצוא הערכה (בערך) לגבי כמה יעלו תיקונים שאולי נצטרך לטלוויזיה (והעלויות שיתלוו לתיקונים).

זה מאפשר לנו למצוא ערך צפוי לתיקונים. אח"כ, בהתבסס על רציונליות ומידע לא מושלם, נגבש הערכה לסיכוי (הסובייקטיבי) שנצטרך תיקונים.

*הנהון*

כל זה נותן לנו זרם של ערכים צפויים של הוצאות התיקונים שיתפרשו על פני אורך חיי הטלוויזיה.

כי הרי ברור שחלק מהתיקונים יקרו רק בנקודת זמן הרבה יותר רחוקה, אז החלטתי בזריז איזה תיקונים סוג תיקונים יקרו מתי.

בסוף, אמרתי לו, השתמשתי בשיעורי הריבית הנוכחיים כדי להוון (לתרגם) לעכשיו את כל זרמי הערכים הצפויים הללו של הוצאות התיקונים העתידיים.
כככללל זה – כדי לקבל את הערך העכשווי, שמהוון (מתורגם) ומותאם אישית אלי לגבי ההגנה שהחוזה מעניק.

כשהשוויתי את המספר הזה אל המספר שמייצג את המחיר שאתה רוצה שאני אשלם עבור החוזה, ההחלטה הרציונלית עבורי לקבל היא להגיד לך בצורה עדינה לא. והכי חשוב – לחייך בסוף 🙂

בתכלס עדיף לקנות טלוויזיה יד שנייה בכלל, כי מי יתחיל לשלם על תיקונים.

ברור שמה שתיארתי זה הדרך חשיבה, ולא את החישוב עצמו.

ברור שהנתונים לא זמינים,  ואין את הזמן לעשות אותם.
גם ברור שאני לא מספיק מטורף כדי לעשות את כל ההיוונים האלו בראש.

בואו נהיה BAE
רוצה להיות מנוי? כי ככה נתעדכן על כל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חופשיים - לפני כל השאר!

דרך החשיבה שפיתחנו נותנת מסגרת חשיבה לבעיות מסוימות.
הבעייתיות שיש באחריות מורחבת היא בעיה שאיגדה הרבה מושגים מתסבכים ביחד.

סיכון, אירועים הסתברותיים לא נשלטים, אי וודאות. זה ברור שאין לי מידע מלא.
שני הצדדים יודעים שהחלטה תתקבל בלי שיש לי (אחד הצדדים) את כל המידע הרלוונטי.

זה המצב שאקרלוף כינה כמצב של מידע אסימטרי. לאיש המכירות היה את כל המידע שאני צריך לדעת כדי שאגיע להחלטה הנבונה, אבל לי לא.

מה כן ידעתי מההתחלה? שמחכה לי בליינד דייט ושישתמשו במידע האסימטרי לטובתם.

כל תיאור הראה את איך שחושבים על ההחלטה.
מה שחסר זה מספיק מידע (וזמן) כדי לעשות את החישובים שאומרים לו שעושים.

מידע אסימטרי
שוק ללימונים

עכשיו ברור שאנשי המכירות לא שם אלא כדי לעזור לנו להתגבר על הבורות הרציונלית בה אנו שרויים.
הם יציעו מלא מידע חינמי לחלוטין על תדירות ועלויות התיקונים. בצורה מעט סלקטיבית אם תשאלו אותי.

"…הרי אתה יודע שאם האיקס.וואי.זד הראשי נהרס זה יעלה מאות שקלים רק על הרכיב עצמו! עם האחריות המורחבת זה יהיה חינם לגמרי!
אתה יודע שתהיה שמח ורגוע שיש לך ביטוח. אי אפשר לשים תג מחיר על שקט נפשי".

כולם, בין אם במודע או לא, היו במספיק בליינד דייטים כאלה בשביל לדעת – המידע החינמי הזה הוא מהסוג שאי אפשר להסתמך עליו בכלל שיהיה אובייקטיבי.
אם אנשי מכירות לא פשוט משקרים אז הם משתמשים במידע בצורה סלקטיבית ממש. הם יודעים שצריך לעשות הערכה אישית על הסיכונים שניצבים מולנו.

כל מה שאני רציתי זה מידע לא מוטה ואובייקטיבי על הערך הצפוי האמיתי של התיקונים, ולהשתמש בסיכויים האובייקטיביים האמיתיים.
אבל איך ואיפה אפשר להשיג את כל זה במחיר סביר?!

הייתי צריך קיצורי דרך שחשיבה כלכלנית מספקת את חלקם.

אפשר להגיד "חכה עצור הכל אני הולך לספרייה לבדוק".
להיכנס לאינטרנט ולהעביר יומיים במחקר כדי לנסות לפענח את הסיכוי לתיקונים של טלוויזיה מסוג כזה וכזה לאורך השנים.
לא יעיל בכלל ויקר לאללה, אם לא בכסף אז בהזדמנויות שאבדו.

חשיבה כלכלנית
חשיבה כלכלנית

דרך מהירה יותר היא להחיל את עקרונות היסוד ומושגי הליבה.

כלכלנים בטוחים שאנשים, כמו בעלי רשתות מוצרי חשמל, מגיבים לתמריצים.
האם יש דרך לגרום למנהלים רציונליים בצורה אסטרטגית לחשוף את כל המידע שאני צריך ושנמצא אצלם?

כשחושבים על זה כמו כלכלנים מבינים שהם בעצם כבר חשפו את כל המידע.
איך?

אני יודע שבתאגיד שכזה יש כלכלנים ואנשי פיננסים מוכשרים מאוד במשרדי המטה.
להם נתנו הוראה לתמחר את החוזה בצורה כזו שיהיה אפשר להרוויח ממנו.

אני בטוח שאנשי הכספים האלה יודעים איך לחשב ערך צפוי ואיך לחשב ערך עכשווי – אולי אפילו בראש.
אני בטוח שיש להם את כ-ל המידע לעשות את החישובים האלה וגם בטוח שהם עשו את שני החישובים.

הוטלה עליהם משימה להשיג אחוז מסוים של רווח מכל חוזה שכזה.

מה איתי?
אותי לא שיתפו בכל המידע עליו התבססו ולא הראו לי את החישובים.
ההתלהבות הברורה לנסות למכור לי אחריות מורחבת בסכום הזה נתנה לי את הביטחון הסופי.
המחיר הוא הרבה מעל הערך (העכשווי המהוון של הערך הצפוי) האמיתי של התיקונים.

זה כל הסיפור של תעודות אחריות.

במקרה הזה המחיר היה אולי מעבר לערך הצפוי, אבל ההפרש לא יהפוך את הרכישה להגיונית עבורי.

אחרי הכל, מחיר טלוויזיה גדול ממחיר הייצור של אותה טלוויזיה. מעולה, עסקים צריכים להרוויח כסף אם רוצים להמשיך להתקיים.

איך אני יכול לדעת האם מחיר תעודת האחריות הוא הרבה מעבר למחיר ההוגן? איך אפשר לדעת אם זה כבר מחיר לא הוגן? צריך מידע על ערך צפוי של תיקונים.

לפעמים מספיקות אפילו ההשוואות הפשוטות ביותר שמתבססות על ניסיון החיים שלכם ו/או של הסביבה שלכם שמריצים בזריז בראש. זה מספיק כדי להעריך את רמת ההוגנות של חוזה שכזה.

קיצור דרך
צריך עוד מידע

פרמיה על מפזר שלג

למשל, בארה"ב מפזר שלג יכול לעלות משהו כמו אלף דולר.
כל מה שיקרה ב-12 החודשים הראשונים מכוסה תחת אחריות.

אחרי 11 חודשים מתקשרים (לא 12, חצופים) ומציעים אחריות מורחבת על כל תיקון שנצטרך למכשיר ל-3 שנים מלאות.
הרי בטוח נרצה להגן על ההשקעה במכשיר הנהדר הזה.
לא נרצה שההלם של תיקון יקר ומפתיע יתפוס אותנו לא מוכנים.

ההגנה הנפלאה הזו תעלה רק 350 דולר לשנה.
לא צריך להיות אשף מתמטי או בעל ניסיון כדי להעריך את ההצעה הזו, נכון?

אם מדברים על ערך צפוי, על פני 3 שנים עלות הפרמיות על החוזה הזה יהיו יותר מעלות המכשיר עצמו.
זה הגיוני רק אם הסיכוי לכשל טוטאלי סופני של המכשיר הזה יהיה 1 ל-3 לכל שנה.

כלומר רק אם הם מוכרים מכשיר ממש ממש גרוע אז משתלם לעשות את האחריות. או שהחוזה הזה יקר מדי.
אחד מהשניים. אם זה באמת המכשיר כזה גרוע, חבל שלא יודעים לפני שקונים.

למי שישיותר אמון באיכות המכשירים שלהם ממה שיש להם, יוותר על האחריות המורחבת.

לפחות לא ישאלו אותי למה לא.

אם נחזור לשאלת האחריות המורחבת על הטלוויזיה, המחירים שהם ביקשו עבור השנה השנייה והשלישית לא הייתה כ"כ גבוהה אבל עדיין – 15% ממחיר הרכישה.
(לא מעל שליש כמו מפזר השלג).

שוב, כל אחד והחוויות שיש לו עם טלוויזיות. אם אתה שובר טלוויזיות סדרתי אולי זה כן משתלם.

בכל מקרה, אפשר לחשוב על הניסיון שלך, של חברים שלך, משפחה… הערכה גסה ממש היא שבמחיר הזה צריך להיות סיכוי של אחד לשבע שהטלוויזיה תלך קאפוט מתישהו בשנים 2-3.

זה יכול לקרות. הניסיון שלי (ושל כל מי שאני מכיר שהיה מתחיל להתבכיין אם משהו משתבש ומתקלקל להם) גרם לסיכוי הזה להיראות יחסית נמוך.

ברור שיש הערכת יתר גדולה של הסיכון ההסתברותי האמיתי במחיר החוזה.

שקט נפשי
כמה יצא לך לשבור טלוויזיה?

טיים איז מאני

מה עם זמן? ה'מתי' משנה תמיד. איך זה קשור כאן?

הם מבקשים מאיתנו לשלם פרמיה היום עבור הגנה שנקבל בעוד 2-3 שנים אל תוך העתיד.

הפרמיה עבור הביטוח הוא ערך נוכחי. ערך עכשווי של אירוע שיקרה רק בעתיד.

אם נשלם הכל מעכשיו, מראש, חודשים לפני שאנחנו מכוסים בכלל (וזה מה שהם רוצים שנעשה) – זה הופך הכל ליקר יותר.

אז מה יש לי עכשיו?

2 קיצורי דרך שאפשר בעזרתם להעריך רכישה כזו: הניסיון שלי עם מוצרים והערכות גסות על תיקונים מרכזיים.

אני גם יודע שלבקש ממני לשלם מראש עבור הגנה שתתחיל רק בעוד מס' שנים, רק מגדיל עבורי את העלות האמיתית (הריאלית) של החוזה.
כסף בעתיד שווה פחות. לוקחים לנו את הכסף עכשיו, כשהוא נחשב ליקר.

 לכסף כן יש ערך לזמן אבל לא לכולם זה משנה.

תחרות כהגנה

תחרות היא אספקט הכרחי נוסף של כל זה עבור כלכלן. כלכלנים חולים על תחרות.

האחריות המורחבת שמוצעות לנו, מוצעת בהקשר של אפס תחרות ובלי אף חלופה אחרת.
כלכלנים עוד יותר אוהבים תחרות כשהם חושבים על ביצועים כלכליים באופן כללי או כשהם קונים דברים.

כי כשמחיר של מוצר גבוה ביחס לכמה שהוא באמת עולה בצורה ניכרת, יש תמריץ לאחרים להיכנס לשוק ולמכור קצת מתחת המחיר הגבוה הזה.
לקחת חלק מהלקוחות ועדיין כולם ירוויחו.

נוכחותה של תחרות משמעה ההגנה עבור צרכנים.

כשנכנסים לחנות לקנות טלוויזיה יודעים מראש שיש הרבה תחרות על המכירה.
אפשר לראות באתרים כמו זאפ כמה תחרות יש. כל מוכר שני מבטיח להביס את המחיר של המתחרה, אם נציג בפניו מחיר זול יותר.
לכן, כשקנינו טלוויזיה התחרות הגנה עלינו. היינו חמושים בידע שיש לנו הרבה אפשרויות לבחור מהן.

יכלנו לדעת מה נחשב לפי השוק למחיר הוגן ואם היו מציעים לנו מחיר גבוה יותר, היינו יכולים לצאת בביטחון מהדלת.

בזמן שמכירת הטלוויזיה הייתה בשיאה, חוזה האחריות היה עסקה מסוג אחר.
מההזדמנויות החד פעמיות שלא יחזרו על עצמן ואסור להחמיץ.
מוכר יחיד, מחיר יחיד, עכשיו או לעולם לא.

כבר יודעים (מהקיצור דרך האנליטי) שמחיר האחריות היא כנראה מעל הערך הצפוי של התיקונים.

גם יודעים כבר (מההכשרה הכלכלית שעברנו פה) שללא תחרות המחיר כנראה נמצא הרבה מעל הערך הצפוי הזה.

נחזור לאחריות על הטלוויזיה.
קנינו טלוויזיה ועכשיו לוחצים עלינו לקנות, עכשיו או לעולם לא, אחריות מורחבת.

הרתיעה שלהם מהאפשרות שאני אוכל להשוות בין חלופות מהווה עבור היגיון כלכלי בריא את ההוכחה – הם כבר יודעים שהמחיר שלהם גבוה בצורה לא סבירה.

בתכל'ס, זה חכם מצידם.

תעודת אחריות מורחבת
להיזהר בזמן שקונים אחריות

מחקר שהוצג בניו יורק טיימס הראה שבדר"כ אפשר למצוא חוזי תחזוקה שנערכים אל מול צד שלישי בחצי מחיר (אם אפשר למצוא כאלו).
אותו חוזה תחזוקה שקונים בחנות תחת לחץ, חצי מהמחיר.
למרות שאין מספיק מידע גולמי כדי לעשות את כל החישובים הקרים, חשיבה כלכלנית תעלה במצב כזה 3 דגלים אדומים:

1. הניסיון האישי שלי, והוא בלבד, גרם לי להבין שאני לא באמת אצטרך תיקונים בשנים
    הראשונות. זתומרת, המחיר שהם דרשו לא שיקף את הסיכון בצורה נכונה.
2. עבורי, נראה שהבקשה לשלם עכשיו על ביטוח שיתחיל רק בעוד כמה שנים לא הכירה
    בערך הזמן של הכסף. ה'מתי' משנה.
3. המבנה של ההצעה לא מאפשר לי לעשות שופינג על ההצעה ולהשוות מחירים –
    אינדיקציה שהשוואה לא תעשה חסד להצעה תחת לחץ.
    רצו למנוע ממני את ההזדמנות הזו.

תחרות
שופינג למחירים

לכן, אחרי שכל זה נחפר – הייתי דיי בטוח שהמחיר שמציעים פה הוא מעל הערך הצפוי של כל תיקון שלא יהיה.

ברור שזו עסקה טובה עבורם, אבל לא עבורי.
לא באמת הייתי צריך את כל הנתונים והמידע בשביל להבין את זה.

רק מסגרת חשיבה כלשהי. לא צריך לעשות חישובים, רק להבין כמה עקרונות.
כמו ביטוח הבריאות, עדיף לפעמים לספוג את הסיכון הקטן של עלויות תחזוקה.

מה אם אתה הבנאדם הנאחס הזה ששובר סטטיסטיקות והטלוויזיה מתפוצצת יום אחרי שקנית אותה?
לא תתחרט על זה שלא קנית ביטוח?
אולי באותו הרגע כן. אבל אם משתמשים בחשיבה כלכלנית על כל הרכישות שאנחנו עושים – וואלה לא.

אם משתמשים בחשיבה הזו לכל המוצרים שניצבים מולנו בכל שנה ושנה ומגיעים עם אחריות (כמו טלוויזיות, מע' סאונד למיניהן, מקררים, רכבים, מחשבים וקונסולות).
קחונה את הכסף שנחסך מתעודות האחריות שלא קניתן (כי אולי יש חלק כן החלטתן ששווה לקנות), הכל לחשבון חיסכון שירוויח מעט ריבית (לצורך הדוגמא בלבד!).
זה עשוי להספיק לכל התיקונים העתידיים.

במונחים מתמטיים, לקנות את תעודת האחריות הזו – לא רציונלי.
העלות תעלה כמעט תמיד על התועלת.

עדיין, נראה שאנחנו קונים חוזים שכאלו כל הזמן. אנשים עושים את זה כל יום.

הייתכן שהם כולם טועים? באמת כווולם לא מבינים במה זה כרוך? או אולי יותר גרוע – האם כולם מתנהגים בצורה לא רציונלית, רחמנא לצלן?

אנחנו לא כמו מר. ספוק. אנחנו לא מקבלים החלטות בצורה קרה על בסיס היגיון טהור.
אנחנו בני אדם שמקבלים החלטות בתערובת של היגיון ורגשות.

לכן נקדיש רגע למחיר של אי הנוחות שהסיכון מנחית עלינו.
זה לוקח אותנו לתחום הכלכלה ההתנהגותית.

עלות הסיכון עצמו

עבור רבים מאיתנו, לסיכון יש עלות משל עצמו (אחרים מחשיבים את זה בתור תועלת משל עצמו).

כשדיברנו על אנשים בודדים תמיד בדקנו מה קורה לרווחה ולתועלת שלהם, כלומר, לאיכות החיים הסובייקטיבית של כל אחד.

כי הרי זה אף פעם לא רק על כסף כשלעצמו או חפצים פיזיים.
רציונליות מתכוונת שיש לבחור בכל חלופה שתגדיל את איכות החיים שלך (שמוגדרת על ידך).
אם אני מפחד ממים, לא יהיה רציונלי עבורי ללכת לראפטינג בנהר הירדן גם אם זכיתי בכרטיס חינם. גם אם, סתם, זה נחשב מסלול נחשק והוא עולה הרבה.
באותה המידה לסרב לכרטיס חינם כזה כשאת חולת אקסטרים – לא רציונלי.

חשיבה כלכלנית לא אומרת איך צריך להרגיש לגבי משהו – וזה נכון גם לגבי סיכון.

לאנשים יש רגשות חזקים בנוגע לסיכון.
אנשים שונים מעריכים סיכון בצורה שונה.

חלקנו סולדים מסיכון, לחלקנו לא אכפת ממנו וחלקנו רק מחפשים איפה הוא נמצא.
להתנהג ברציונליות (במובן הכלכלי, כמובן) זה להגיב להרגשה של מישהו בקשר לסיכון.

אולי אצליח לשפוך קצת תוכן לקונספט הזה.

אבקש מכם לבחור בין 2 אפשרויות אקסלוסיביות:

אפשרות ראשונה – 50% סיכוי להרוויח 150 ו-50% סיכוי להרוויח 50.
בחישוב זריז, הערך הצפוי של אפשרות 1 הוא 100.
אפשרות שנייה – אני נותן לכם 100 דולר עכשיו. גם כאן הערך הצפוי הוא 100.
למרות שהערך הצפוי בין האפשרויות שווה, 2 המקרים הללו לא שקולים אחד לשני.
מה שונה בין האפשרויות? מרכיב הסיכון והוודאות!

עבור חלק מהאנשים, סיכון הוא מטרד. עלות שנאלצים לספוג. סיכון גורם להם לאי נוחות וגורם להם להזיע.
אלו הם הנרתעים מסיכון. שונאי סיכון. הם תמיד יעדיפו את האפשרות 2.
כדי לגרום להם לבחור באפשרות המסוכנת יותר – נצטרך לגרום לערך הצפוי לעלות (למשל ל-110).
הם דורשים פיצוי על חוסר הנוחות שהסיכון גורם להם.

יש אנשים שרואים בסיכון ערך מוסף. הם אוהבים להמר.
אחרי הכל, צניחה חופשית היא לא דרך לחסוך בזמן הירידה מהמטוס ולדלג על ביקורת גבולות.
הסיכון הוא חלק מהמשיכה.

הפוטנציאל הזעיר לעשות רווח עצום מושך אותם. גורם להם להשתתף במשחקי הימורים.
הם יודעים שהערך הצפוי של כרטיס גירוד הוא איזה 6 אגורות, אבל הם יקנו אותו בכל זאת.
זה כבר לא הכסף – זה הריגוש באפשרות לרווח גדול גורם להם לקנות כרטיס.
ללא אוהבי הסיכון, מפעל הפיס פושט רגל מחר.

לבסוף יש את השוודים, הנייטרלים. אדישים לסיכון.
מבחינתם 2 האפשרויות שהצבתי בפניכם הם לגמרי שקולים.
זה בגלל שהערך הצפוי שווה בין האפשרויות. לפי דעתי הם מיעוט האוכלוסיה.

 

מי אוהב סיכון

עבור רובנו סיכון הוא או חיובי או שלילי.
הסיכון משנה.

אבל יש עוד חלק אחד לפאזל שמגן מפני הפסדים עתידיים אפשריים.

אם אתם שונאי סיכון ותשארו ערים בלילה מחשש שמשהו יקרה לטלוויזיה מתישהו בעתיד – אולי עדיף לקנות את הביטוח.
אחרת לא תהנו מהטלוויזיה עצמה. כדאי לשלם, לא כדי להגן על הטלוויזיה, אלא כדי להשקיט (או להשתיק) את עצמכם. 

גם אם המחיר של הגנה גדול מהערך הצפוי של התיקונים שאולי יקרו בעתיד – עדיין הרווחה שלכם יכולה לגדול.
זה בגלל שקניתם נוחות פסיכולוגית, לא ביטחון כלכלי.

זה שבנאדם יכול לקבל תועלת מלקנות הגנה לא אומר שצריך להיות אדישים בנוגע למחיר הנוחות.

שקט נפשי זול עדיף משקט נפשי יקר.
כשזה נהיה יקר מדי – קניתם יותר מדי שקט נפשי. נשמע קצת פסיכי, ידוע.

סיכום

מה עשינו היום? הלכנו לקנות טלוויזיה. קבענו האם הגיוני לקנות גם את האחריות המורחבת.

זה שירת 2 מטרות:
ראשית כל זה היה אחלה דוגמא כוללת עבור כל הרעיונות הכלכלכליים שפיתחנו בפוסטים הקודמים.
שנית, זה נתן לנו פתח לכלכלה התנהגותית – על זה אחפור יותר פעם הבאה.

 

מה אתם צריכים לקחת מכאן

גם אם יש לכם את כל הנתונים והמידע בנוגע לאיזושהי החלטה, אבל אי אפשר לעשות את החישובים – חשיבה כלכלנית נותנת לנו מסגרת חשיבה שיכולה לעצב את ההחלטות שלנו.
נותנת לנו קיצורי דרך להערכת הרציונליות של החלטות.

 

בדוגמת האחריות המורחבת זו הייתה החשיבה הכלכלנית שהנחתה אותנו להתחשב בניסיון שלנו לגבי הערך הצפוי של אירועים עתידיים.
היא זו שגרמה לנו לחשוב על התפקיד שיש למידע אסימטרי ואיך תמריצים לבליינד דייט נוצרים בסיטואציות כאלו.
חשיבה כלכלנית הזכירה לנו שהטיימינג ותזמון התשלומים (או הרווחים) משנה. ה'מתי' תמיד משנה.
חשיבה כלכלנית אומרת שחשיבות התחרות (או היעדרה) היא גורם משמעותי.

בזמן שהשתמשנו בכל המידע הזה שלרשותנו, יכלנו להעריך את המרכיבים שבדרך לקבלת החלטה רציונלית.
זו מסגרת לחשיבה רציונלית. גם אם אין את כל המידע שנחוץ לחישוב כל הדברים.

חשיבה כלכלנית לא באמת מספקת תשובה אחת קבועה שנכונה תמיד אבל כן מדגישה את השאלות שתמיד חשוב לשאול.

בואו לצמצם את הבורות הרציונלית! הפְּרֶמְיָה

בואו נהיה BAE
רוצה להיות מנוי? כי ככה נתעדכן על כל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חופשיים - לפני כל השאר!
איי סקווארד
בית הספר לקפיטליסטים צעירים
055-950-2883

BAE – לפני כל השאר!

להיות הבֵּיי שלי (Before Anyone Else) ולהתעדכן בכל העצות והטיפים, הרצאות וובינרים חינמיים – לפני כל השאר!

התכנים באתר מהווים מידע כללי בלבד למטרות אינפורמטיביות בלבד וללא אחריות מכל סוג שהוא. המידע באתר עלול להיות חסר, שגוי, בלתי עדכני או בלתי מותאם לצרכים האישיים של כל אדם. אינני בעל רישיון לעסוק בייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ משפטי או ייעוץ מס כפי שמוגדרים בחוק. אין לראות בתוכן האתר כל סוג של  ייעוץ מקצועי, שידול, שיווק או המלצה לפעילות השקעה, מסחר, מכל סוג ולא מתיימרים להוות תחליף לייעוץ מקצועי שמתחשב ומותאם לצרכיו המיוחדים של אדם מסוים. חובה להיוועץ באיש מקצוע בטרם יעשה כל שימוש במידע מאתר זה. בעלי האתר לא ישאו באחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה ישירה או עקיפה מהשימוש בתכנים. 
איש לא משלם לי עמלות ו/או דמי הפניה.

מוסתר כרגע:

גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.

מסדיניו הפרטיות ומדיניות העוגיות של האתר זמינות בקישורים להלן: